רב תרבותיות בישראל – העדה האתיופית/ אור דניאל
האם רב תרבותיות בישראל מאפשרת אינטגרציה של העדה האתיופית בחברה הישראלית?
עבודה סמינריונית
בהדרכת ד"ר רות אמיר
נכתב במסגרת הקורס רב תרבותיות בתיאוריה ובמעשה
המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן
תשע"ב (2012)
מבוא
המאה ה-21 של המין האנושי מתאפיינת בסוג של אווירה כי אידיאל השיוויון הוא מרכזי בחברה
המערבית. עולם האקדמיה וכן עולמות התוכן החינוכיים שלנו החל מגיל צעיר שמים דגש על
השוויון. אך האם זה באמת כך בשטח? או כשמו של קורס הסמינריון 'רב תרבותיות בתיאוריה
ובמעשה' דבר המרמז על הבדלים בין התיאוריה למעשה, אני מאמין שיש הבדלים מהותיים.
בחיפוש אחר נושא לסמינריון נתקלתי בקשיים בהחלטה שלי על איזה נושא אני רוצה לחקור.
הכותרת 'רב תרבותיות' מכילה בתוכה הרבה משמעויות והרבה 'שבילים' אשר לא בחרתי ללכת
בהם. אנו נוטים לפנות אל הנושאים 'החמים' כגון הסכסוך הישראלי פלסטיני אך לפי דעתי יש
נושאים יותר חשובים על הפרק כגון העדה האתיופית ושילובה בחברה הישראלית והשאלות
הנגזרות מכך.
שאלת המחקר שלי 'האם רב תרבותיות בישראל מאפשרת אינטגרציה של העדה האתיופית
בחברה הישראלית'? שאלה זאת מאוד מעניינת אותי לנוכח 'ההתעוררות' של העדה האתיופית
בשנה האחרונה והחשיפה הגדלה שלהם באמצעי התקשורת. ההשערה שלי כלפיי השאלה היא
כי אזרחים ישראלים-יהודיים ממוצא אתיופי שווי חובות בחברה הישראלית אך אינם שווים
בעיני האזרח הישראלי הממוצע, דבר אשר ייתבטא בכלל מאפייני החברה כגון: חינוך, צבא,
השכלה גבוהה ומצבם בשוק התעסוקה בכל אלו נדון בעבודה.
בכדי להגיע לשורש העניין מתדולוגיית המחקר שלי תתבסס על מחקר איכותני, תוך כדי סקירת
ספרות מעמיקה ככל האפשר על הנושא. ההדרה של העדה האתיופית אף מעולם האקדמיה
נתגלתה לפניי עוד בחיפוש אחר מחקרים קודמים בנושא, מצאתי כי מחקרים מעטים נעשו וכי
אין מאמרים רבים על העדה האתיופית ושילובה בחברה הישראלית. בנוסף אני אערוך סקירה
תקופתית ממבצע משה (1984) ועד ימינו אנו.
מכיוון הקושי במציאת מחקרים הנוגעים לנושא החלטתי לעשות את הסמינריון על העדה
האתיופית. ההדרה המתבטאת בכך שאין מחקרים בעולם האקדמיה היא זאת שגרמה לי לרצות
לקדם את הנושא ובחינה אמיתית כיצד העדה האתיופית משתלבת בחיים בישראל.
אציין ואוסיף כי המחקר איננו מתמקד בפן דתי או בהקשר של העדה אתיופית ליהדות. הוא דן
בפן הפנים ישראלי וההבדלים הבין עדתיים בדגש של העדה האתיופית כלפיי כל שאר העדות
בארץ. יכולות להיות הקבלות ביחס כלפיי האתיופים כלפיי עדות או מיעוטים נוספים, אך
בעבודתי אתמקד בחשיפה של מצבה של העדה האתיופית בתקופתנו אנו. אבחן את הרב
תרבותיות בחברה הישראלית ברבדים שונים, נחשף לפן בחברה הישראלית על ידי בחינת
השתלבותם של העולים האתיופים בחברה הישראלית.
סקירת ספרות
חוקר אוקספורד סטיבן קפלן[1] מציג את הרצונות של היהודים האתיופים להשתלב בחברה
הישראלית. כדוגמא הוא מציין את מקרה 'השלכת הדם' בו הושלכו כל מנות הדם שנתרמו
על ידי אתיופים יהודים בארץ ועל זעקתם של העדה האתיופית בקריאות כגון 'עם אחד, דם אחד'.
הוא מדגים עד כמה העדה האתיופית כמהה להשתלבות בחברה הישראלית אך מציין מנגד
שיח על בסיס גזעי המתרחש בארץ. הדגש כי קיים שיח גזעי המתאפיין בהבדלה בין יהודים
אתיופים לבין כל יהודי בעל עור לבן, כמו כן מציג ציטוט של דניאל פקדו[2] "ההרגשה של הנוער
האתיופי הוא כי אנחנו מחליפים את הערבים בגלל שאין השכלה אין מנוס מלעבוד בעבודות
שחורות".
קימילקה ואלמגור[3] מציינים כי דמוקרטיות ליברליות מעניקים רמה מסוימת של אוטונומיה
תרבותית פוליטית למרות הרצון בהשתלבותם במערכות הנורמטיביות. הם מציינים גם כי
דמוקרטיות ליברליות לא דנו מספיק בהבחנה בין מיעוטים לאומיים לקבוצות מהגרים לפי
התיאוריה הליברלית. המחקר שלהם בנושא אינו מציג את המצב בארץ כלפיי העדה האתיופית
אלא בדוגמא כלפיי הנשים הבדוויות, אך בבסיס המסקנות כי אין דיון ומחשבה כלפיי אינטגרציה
הן של מיעוטים לאומיים והן של קבוצות מהגרים וההבחנה ביניהם. קיימת הבחנה בין יהודים
לבין לא יהודים בארץ יש מחלוקות מסוימות כלפיי העדה אתיופית והאיפיון לפי 'הפלשמורה'
שהם יהודים מתבוללים ממוצא אתיופים לבין 'ביתא ישראל' יהודים אתיופיים.
כחלק מהקושי במציאת מחקרים הנוגעים לככל האינטגרציה של העדה האתיופית בארץ כן ניתן
למצוא התייחסות מסוימת לחלקים מהעדה האתיופית. שבתאי[4] חקרה שמונה צעירים ממוצא
אתיופים. הנחקרים היו מבולבלים בזהותם והחליטו כי נסיעה למולדת (אתיופיה) תהווה מקור
לתשובות וחיזוק הזהות האישית. מציינת כי יהודים ממוצא אתיופים צריכים לחקור את המוצא
שלהם בכדי לחזק את זהותם היהודית-אתיופית. המחקר קבע כי הנסיעה למולדת היוותה את
הבסיס לחיזוק הזהות האישית של הנחקרים, העצימה את הזהות האתיופית.
אשר המדינה מבצעת לתושביה בין עם הם מיעוטים לאומיים או קבוצות מהגרים או עולים
חדשים.
"המושג "הגמוניה אשכנזית" קשור באופן הדוק לביורוקרטיה בישראל. הביורוקרטיה יצרה את הקטגוריה האתנית לצרכיה, באמצעות יצירה וטיפוח של הגדרות כמו "מוצא אב", "ארץ מוצא", "רקע תרבותי". הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למשל, קבעה את ארץ הלידה כאחד הקריטריונים המרכזיים באיסוף ובסיווג המידע על האוכלוסייה בישראל. כאשר מדובר ביליד ישראל שואלים על מוצא האב. רבים ממחקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אימצו את ה"מוצא" כמשתנה מרכזי. כלומר, הפכו מידע זה לקטגוריה ברורה ומהותנית, שהיתה לעובדה חברתית בהסברת המציאות. המחקר החברתי תפס אף הוא מקום חשוב ביצירת הקשר, המובן מאליו כביכול, בין משתנה המוצא לתופעות חברתיות, ובעיקר ל"בעיות חברתיות". כך, למשל, ההסבר העיקרי שניתן לרמת הישגים בלימודים ולשיעורי עבריינות נקשר ל"מוצא". (הרצוג, 2008)
הרצוג מציינת כי במחקרה המקיף אודות עולי אתיופיה, גילתה כי השלטון משתמש בהגדרות
בירוקרטיות בכדי לסווג את האזרחים וליצור תלות כלכלית במערכת השלטונית, המטרה להבטיח
את השליטה בהם. התרבות הנוצרה 'בעזרה' לעולים 'הלומי' התרבות ההגמונית האשכנזית יצרה
שורה של משרות 'מומחים' ויצרה אינספור מקומות עבודה ואפשרויות קידום ליועצים השונים.
מאידך גיסא במקרה של כישלון באינטגרציה של האינדיבדואל האתיופי לתוך המערכת הישראלית
ההאשמה של אותם מנגנונים הייתה כלפיי 'השוני' ו'הפער התרבותי' של העולים.
השימוש בעדה האתיופית במהלך השנים גבר, חלק מהרצון של גורמים פוליטיים
לקבלה של תקציבים נעשה על חשבון העדה האתיופית. דוג' כפרי הנוער והכפייה הממשלתית
שנעשתה בכדי שישוכנו בכפרי הנוער. למרות שהמניע העיקרי דאז היה הרצון בהשגת תקציבים של
מפלגת מפד"ל. פרופ' ראובן פוירשטיין[7] : "ההחלטה להוציא את כל הילדים לפנימיות
שעיקר החניכים שם באים משכבות מצוקה, משמעותה שאנו מתייחסים אליהם מלכתחילה
כאוכלוסייה במצוקה וכי הם טעוני טיפוח כקהילה. קביעה זו יוצרת סטריאוטיפים ודעה קדומה
נגדם, ואף מכתיבה דרך קליטתם".
השוני בין התרבות האתיופית הישראלית מוצג בהיבטי החיים השונים, במקרה שיוצג כעת ניתן
לראות כי הצורך שלנו בנורמטיביות של האחר כפי שאנו רואים את הנורמטיביות הוא גבוה הקושי
במחקרן ביטויי לחוסר הקבלה של התרבות האתיופית דווקא מהסומכות עצמן שהן ממוצא
אתיופי.
"מה את חושבת שאת נמצאת באתיופיה? פה יש לך סבון ומים בשפע, אם את רוצה
שהבית שלך יהיה נקי....'שבי ותפתחי את אוזנך' ...'תשכחו מה שהיה באתיופיה אתן בישראל יש
כללים אחרים ומנהגים אחרים ואתם חייבים להפנים אותן" (סומכת מהמחקר של סיקורל
ושרעבי).
'הקניית הישראליות' המוצגת כאן מגישה גישה של חוסר סבלנות אפילו מפי הסומכות עצמן שהן
הרי ממוצא אתיופי ועברו את התהליך בעצמן כאשר עלו לארץ. המחקר מציג כי ההטמעה של
התרבות הישראלית בעדה האתיופית נעשה בהדרגתיות אך בגישה לא סובלנית לרוב. מציינים כי
ישנן סומכות שאינן פועלות כך ואכן מציגות גישות סובלנית יותר.
אינגדאו[10] מציגה מהנתונים במחקרה כי הרבה שנים העדה מודרת וחשופה לאמירות גזעניות
גלויות וסמויות. מדגישה כי הזמן שהם מצויים בארץ אינו הגורם שמשנה את היחס אליהם אלא
צבע עורם, המבדיל ומייחד אותם משאר האוכלוסייה.
מציגה מספר סיבות לגזענות אם זה סטיגמות ודעות קדומות, בורות של אנשים, חוסר
היכרות עם הקהילה האתיופית. הסבר נוסף ניתן כי היררכית הדיכויים קיימת עוד מקום המדינה
בתחילה האשכנזים דיכאו את המזרחיים, המזרחיים את ההודים וכעת העדה האתיופית בתחתית
הרשימה.
העדה האתיופית בישראל
אוכלוסיית האתיופים בארץ ישראל מונה 77,400[11] , מרביתם גרים באזורים המוגדרים כפריפריה.
ניתן לראות לפי טבלת הלמ"ס[12] כי הפזורה של העלייה האתיופית ברחביי הארץ הופנתה לאזורי
פיתוח.
עולי אתיופיה הגיעו בשני גלי עלייה מרכזיים: 'מבצע משה' בשנות השמונים ולאחר מכן 'מבצע
שלמה' בשנות התשעים. האוכלוסייה האתיופית מגיעה מרקע תרבותי שונה מאוד מהתרבות
בארץ דבר אשר מציב אתגרים גדולים מאוד לקליטת העולים. בגלל הבדלי התרבות ניתן לראות
ילודה גבוהה יותר ושיעורי נישואין בגיל צעיר יותר מהישראלי 'הלבן' הממוצע.
למרות צורת ההתיישבות הכפרית מארץ מוצאם מרבית מהאוכלוסייה האתיופית חייה
ביישובים עירוניים, דבר המצביע על הרצון של הממשל לאינטגרציה של העדה האתיופית בקרב
האוכלוסייה המקומית. גם צריך להישאל האם משהו שאל אותם כיצד הם רוצים לחיות בארץ?
החל מהעלייה הראשונה של העדה האתיופית היא נתקלה בקשיים של כל אוכלוסייה עולה.
ההסתגלות למקומות חדשים, נורמות התנהגותיות חדשות ותרבות חדשה היא תהליך איטי
וקשה. העולה יוצא אתיופיה נדרש לסגל לעצמו הסתכלויות חדשות.
אתיופים במערכת החינוך הישראלית
האוכלוסייה האתיופית בישראל היא אוכלוסייה צעירה במיוחד. בשנת 1999 היה אחוז הילדים
האתיופים בני 14-0 גבוה מאוד ועמד על כ42%-, לעומת 26% בכלל האוכלוסייה היהודית, ואחוז
בני ה+65- היה קטן מ5.5%-, לעומת 11.5% בכלל האוכלוסייה היהודית[13].
במערכת החינוך לומדים כ-39,000 תלמידים יוצאי אתיופיה ובהם כ-12,000 עולי אתיופיה.
התלמידים יוצאי אתיופיה הם כ-%2.1 מן התלמידים בבתי-הספר וכ-%3.3 מן התלמידים בחינוך
המיוחד. הישגיהם של התלמידים יוצאי אתיופיה בבחינות הבגרות ובבחינות המיצ"ב נמוכים
לעומת הישגיהם של תלמידים אחרים בחינוך העברי. מצבם הלימודי של תלמידים יוצאי אתיופיה
שנולדו בישראל גרוע מזה של תלמידים עולי אתיופיה[14].
בני נוער אתיופים בישראל מאמצים את הזהות הישראלית אך מתקיימת אתנזיציה וגלובליזציה.
כל אחד מאמץ לעצמו סממנים לפי ההשתייכות בה הוא מוצא נוחות מסוימת, ההזדהות
'כשחורים' הוא סממן בולט בנוער העולים מאתיופיה. ההבדלה של הנוער העולה הרואה את עצמו
כשחור משמש כאסטרטגיית הבדלה מהאוכלוסייה הקולטת[15].
היחסים בין המורים לתלמידים העולים מאתיופיה תקינים בדרך כלל, נמצא כי העולים מגלים
יחס חיובי ורוחש כבוד כלפיי המורה הישראלי. בנוסף נמצא כי מתגלים וויכוחים וקשיים בין
העולים הוותיקים לחדשים[16].
מצאו כי תלמידים מאתיופיה נוטים להפנים ערכים מסורתיים יותר מתלמידים ישראלים.
האלמנטים הרלוונטיים להצלחה, שאפתנות, משמעת ויכולת לדחות קבלת גמול. לעומת כל זאת
האלמנטים שנמצאו מעכבים התקדמות בלימודים, קונפורמיות, הימנעות מלקיחת יוזמה
ויצירתיות מופחתת[17].
כחמישית מהתלמידים ממוצא אתיופי דיווחו על הרגשה כללית של חוסר כבוד מצד המורים.
דחייה וחוסר הערכה המתבטא בתחושת קיפוח מצד המורים ובדחייה חברתית הנותנת להם
תחושות של ריחוק ובדידות. מהמחקר עולה כי נמצא קושי בהתמודדות עם החומר הלימודי,
אכזבה מהישגים בלימודים ועל חוסר שביעות רצון ממורים שאינם עוזרים, בין התעלמות
או אפליה. כל זאת והרגשה כללית כי תלמידים ממוצא ישראלי מתנהגים כלפיהם ביחס
שלילי[18].
ממצאי מחקר הכנסת[19]
בשנת 2009 ניגשו לבחינות הבגרות כ-%86.5 מן התלמידים יוצאי אתיופיה בכיתה י"ב – שיעור הנמוך במעט משיעור תלמידי י"ב בחינוך העברי שניגשו לבחינות הבגרות. עם זאת, שיעורי ההצלחה הנמוך של תלמידים יוצאי אתיופיה בבחינות הבגרות נמוכים במידה ניכרת משיעורים ההצלחה של כלל התלמידים בחינוך העברי כ- 40% לעומת כ-60% בהתאמה.
תעודת בגרות כשהיא לעצמה אינה מבטיחה לתלמיד אפשרות ללמוד באוניברסיטה, אלא עליו לעמוד גם בדרישות הסף שקבעו האוניברסיטאות.בשנת הלימודים תשס"ח רק 19% מן התלמידים ילידי אתיופיה ו-29% מן התלמידים יוצאי אתיופיה ילידי ישראל היו זכאים לתעודת בגרות שאפשרה להם לימודים באוניברסיטה לעומת 53% מקרב התלמידים היהודים.
הרכב האוכלוסייה האתיופית בארץ מתבטא באופי 'הצעיר' שלה, נראה בנתונים דמוגרפיים כי
מרבית מהאוכלוסייה האתיופית בגילאים 0-18 הנמצאים במערכת החינוך הישראלית. נמצא כי
הישגיהם של אתיופים הנולדו בארץ טוב יותר מאלו שעלו לארץ. הנתונים הללו לא מפתיעים
לנוכח העובדה כי בקרב העדה האתיופית ילודה גבוהה יותר וכן כי הישגיהם של העולים החדשים
נמוכים יותר מאלו הנולדו בארץ, מכיוון הצורך בהסתגלות לתרבות ושפה חדשים וכל המרכיבים
השונים בקושי להסתגלות מחדש.
העובדה כי תלמידים ממוצא אתיופי מגלים רחשי כבוד ונוטים לקבל ערכים מראה את הרצון
להתקבל בחברה החדשה, כל זאת לעומת ההרגשה הרווחת של התלמיד האתיופי בקיפוח וחוסר
קבלה. ההבדלה העצמית 'כשחורים' הגיונית כמו אדם המגדיר עצמו כ'אשכנזי' או 'מזרחי'.
הוויכוחים הפנימיים בעדה האתיופית בין עולה חדש לוותיק מעלים שאלות לגביי כיצד העולה
מגדיר את עצמו בתוך העדה? האם על בסיס גזע או דת, או על בסיס הסתגלותי בחברה
הישראלית וכמה זמן הוא בארץ.
ניתן לראות כי כי זכאי תעודת הבגרות בקרב העדה האתיופית נמוכים בהרבה מאלה הישראלים.
רק 29% מקרב האוכלוסייה האתיופית היו בעלי נתונים ללמידה במוסדות אקדמיים לעומת 53%
מקרב התלמידים היהודים האחרים.
אנו נדון עוד בנתוני החינוך בהמשך בנתונים הנוגעים להשכלה הגבוהה, בכדי לבחון לעומק
את האינטגרציה של העדה האתיופית בחברה הישראלית נפנה קודם להתנדבותם והשתתפותם
של האתיופים בצה"ל ועל כך נדון בפרק הבא.
התנדבותם והשתתפותם של האתיופים לצה"ל
בני העדה האתיופית, שמשפחותיהם חוו ייסורים בדרך לישראל, עוברים כעת מסע מפרך משלהם
בהשתלבות בכור ההיתוך הישראלי - צה"ל. לפי נתונים פנימיים של הצבא, אחד מכל ארבעה
מתגייסים בני העדה האתיופית עורק בעת שירותו. פירוש הדבר הוא שרבע מבני העדה
המתגייסים אינם מסיימים את השירות, שיעור הגבוה פי שלושה משיעור העריקים מצה"ל בכלל
האוכלוסייה. נתונים אלו, משנת 2010, מעמידים בסימן שאלה גדול את הצלחת קליטתם של בני
העדה. במיוחד לאור העובדה ששיעורי הגיוס מבני העדה גבוהים משיעור הגיוס ביתר
האוכלוסייה, 88% בשנה שעברה (לעומת 73% בכלל האוכלוסייה)[20].
בני נוער עולים רואים בשירות לאומי או צבאי מדד לשייכות והשתלבות בחברה הישראלית.
בבחינת אופי ההשתלבות במערכת הצבאית יש להתייחס לכמה גורמים- שיעור נמוך של בעלי
תעודת בגרות, רקע משפחתי ומצב סוציואקנומי מורכב, מידת המוכנות לשירות בצה"ל[21].
כ-40% מיוצאי ועולי אתיופיה חוששים מהשירות הצבאי בד ובבד פי 1.5 מעוניינים לקחת חלק
בהכנה לצה"ל. שיעורי הגיוס לצה"ל אצל בנות ובנים אתיופים גבוה משיעור הגיוס בכלל
האוכלוסייה. שיעורי הגיוס גבוהים בקרב העדה האתיופית כ- 86%-90% לעומת אותו
שנתון (86-87) בכלל האוכלוסייה העומד על כ-76%[22].
מדד הקב"א[23] בקרב העדה האתיופית נמוך במיוחד לעומת כלל האוכלוסייה, דבר המשפיע על
על השירות צבאי בהיעדר קב"א גבוהה אין אפשרות להמשיך למסלול קצינים או לוחמים.
לכן שיעור סיום מסלולי 'פיקוד זוטר' (קצונה/ פיקוד) הוא נמוך כ-8% לעומת 14% בהתאמה[24].
שיעור הכליאה במהלך השירות הצבאי הוא גבוה במיוחד בקרב העדה האתיופית, הסיבה
המרכזית לכך הוא עקב עריקה מהצבא. צה"ל מפעיל תוכניות רבות למנוע את התופעה, בנוסף
לכך שיעור הנשירה מצה"ל (אי סיום שירות מלא) הוא גבוה ב-5% מכלל האוכלוסייה[25].
המציאות בה בחר להציג עיתון הארץ מראה כי יש רצון להציג חוסר השתלבות של העדה
האתיופית בצה"ל. למרות זאת שיעורי הגיוס בעדה האתיופית גבוהים מכלל האוכלוסייה
למרות קשיים ומשא כבד אשר אותם בני העדה מביאים עימם לשירות הצבאי. שיעור נמוך
של בעלי תעודת בגרות ורקע מצב סוציואקנומי נמוך יכול להסביר את הסיבות לכך שיש
תופעת עריקות גבוהה ואי סיום שירות מלא בקרב העדה האתיופית.
צה"ל ידוע ככור היתוך בין כלל פלחיי האוכלוסיות ומהווה מצע גידול להתפתחות אישית.
ההתמודדות של העדה האתיופית עם הצורך בגיוס לצה"ל מראה על הרצון להשתלבות בחברה
הישראלית. מנגד מוצג במחקר של הכנסת[26] המאמצים של צה"ל לשילוב העדה ושינויים אשר
נעשים בהתאם לממצאים של המחקר.
באם צה"ל יינקט בצעדים משמעותיים בשילוב העדה האתיופית כגון: עזרה נרחבת יותר לחיילים
אתיופים בעלי רקע סוציואקונמי נמוך, תוכנית להשלמת בגרויות, התאמת מבחן קב"א ייחודי
לעדה האתיופית וכן צעדים נוספים אחרים. אין כל ספק כי נתוני הכליאה ושיעור הנשירה של
חיילי צה"ל ממוצא אתיופי יירדו. בנוסף לכך יהיה ניתן לראות עלייה בשילוב חיילים אתיופים
יותר במערך הלוחם והפיקוד הזוטר בצה"ל בהתאמה של הנתונים וסיווג מיוחד המותאם לעדה
האתיופית.
כל זאת נאמר בהיווכח בנתונים המראים כי עולי ויוצאי אתיופיה מעוניינים לשרת בצה"ל ואף
משתתפים בתוכניות הכנה לצה"ל יותר מכלל האוכלוסייה, כמו כן שיעורי הגיוס גבוהים מכלל
האוכלוסייה.
ההשכלה הגבוהה ומידור האתיופים
התאחדות הסטודנטים בישראל מצאה כי הסיבה המרכזית לפערים בין עולים אתיופים לבין כלל
האוכלוסייה נובע בעיקר מהבדלי תרבות, היא מונה שלושה סיבות עיקריות הנגזרות מכך:
נגישות וקבלה (מצב סוציואקנומי נמוך, נתוני בגרות לא מספיקים, פסיכומטרי נמוך), קשיים
במהלך הלימודים (קשיי שפה), נגישות לתעסוקת בוגרים (קושי במציאת עבודה משליך גם על
תפקוד בזמן התואר)[27].
השכלה הגבוהה הינה נדבך מרכזי בהשתלבות בחברה הישראלית, ניכר כי ההשתלבות
במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לאתיופים איננה מתאפשרת כמו עולים אחרים. בעיות
סוציואקנומיות, פערי תרבות וקשיי שפה הינם מרכיבים מרכזיים בחוסר השתלבות[28].
שיעור יוצאי אתיופיה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה עומד על כ-7.9% מספר נמוך בהרבה
בהשוואה לכלל האוכלוסייה העומד על כ-18.9% לשנתוני גיל בהתאמה. שיעור מקבלי תואר
ראשון ביוצאי אתיופיה לשנת תשס"ט הוא כ-0.7% שיעור קטן מאוד, באותה שנה רק כ-0.3%
מיוצאי אתיופיה בעלי תואר שני[29].
מרבית מיוצאי אתיופיה פונים ללימוד מדעי החברה. תחומי הלימוד בהם כמעט אין סטודנטים
יוצאי אתיופים: רפואה, מדעים, חקלאות וספרות. ציון הפסיכומטרי מהווה נדבך מרכזי בקבלה
ללימודים הממוצע של יוצאי אתיופיה במבחן בשנת 2007 עומד על 424 לעומת כלל הנבחנים
בשפה העברית העומד על 565 ההבדל מהווה פער משמעותי[30].
בנוסף נמצא כי רק 59% מקרב יוצאי אתיופיה שואפים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, זאת
לעומת עולים מקבילים דוג' עולים דוברי השפה האנגלית שעומד על כ-91%, עולים דוברי
ספרדית עומד על כ-76%, 83% בקרב עולים מבריה"מ. נתונים אלה מצביעים על הצורך בחיזוק
תהליך הלמידה עוד בתהליך קבלת הבגרות והכנה ללמידה גבוהה יותר[31].
חשוב לציין כי בהחלטת ממשלה 3116 (2008) 'תכנית חומש[32] לשיפור קליטת בני העלייה
האתיופית', תכנית החומש המציבה יעדים לשיפור קליטת יוצאי אתיופיה ואינטגרציה שלהם
בכלל רבדי החיים בישראל. למרות זאת נדון בהמשך גם בפסק דין בג"צ 7702/08[33] בדבר אי קיום
מלא של תכנית חומש[34].
מחקר הכנסת[35] מציג גם פתרונות לשילוב יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה, אחד
מהפתרונות הוא מודל שיתוף פעולה של הרשויות ומוסדות ההשכלה הגבוהה ותיקצוב מיוחד
שיינתן לאותה אוכלוסיית מיעוט. למרות כל הפתרונות המוצעים במחקר הכנסת,
קשה להאמין כי יבוצע הדבר בשטח. במקרה קודם (תכנית חומש) היה צורך בפנייה לבג"צ בכדי
לקיים החלטת ממשלה 3116 (תכנית חומש לשיפור קליטת בני העלייה האתיופית).
נייר העמדה של התאחדות הסטודנטים בישראל[36] מציג אף הוא פתרונות לנתונים המוצגים לעיל.
הקושי וההתמודדות של יוצאי אתיופיה בהשתלבות במוסדות ההשכלה הגבוהה אינם דומות
לחלוטין לאוכלוסיות עולים אחרות. ניתן לראות מהנתונים כי יש התמודדות קשה יותר עקב
אופי ארץ העלייה בה אין תרבות של למידה במוסדות להשכלה גבוהה.
בבד ובבד עם התמודדות מצב סוציאקנומי נמוך, קשיי שפה וחוסר מיצוב בבגרויות כל אלו
מהווים התמודדות קשה. העובדה כי אחוז יוצאי אתיופיה הלומד במוסדות להשכלה גבוהה
הוא כה נמוך כי השיעור המקביל באוכלוסייה גבוהה פי שתיים.
בהשוואה לעולים אחרים בשאיפה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה יוצאי אתיופיה נמצאים
באחוז קטן מאוד (59%). חוסר רצון ומוטיבציה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה לפיכך
יכול להתבסס על משתנים רבים ביניהם הקושי בקבלת תעודת בגרות או סיום לימודי תיכון.
ההתנסות עם הלמידה כמערכת בגיל צעיר וחווית כשלונות יכולה להעיד על חוסר רצון להמשיך
באותו מתווה בחיים הבוגרים לאחר השירות הצבאי.
העתירה לבג"צ (7706/08) לגביי החלטת ממשלה 3116 'תכנית חומש לשיפור קליטת יוצאי
אתיופיה' דנה בפערים בין החלטת הממשלה לבין יישומן בשטח. העובדה כי קיימת עתירה כזאת
לבג"צ בדבר הפערים בין ההחלטה לשטח, הצורך של יוצאי אתיופיה לפעול במישור המשפטי
בכדי לקבל את מה שכבר הוחלט בממשלה מצביע על דרך התנהלות קלוקלת.
יוצאי אתיופיה הביאו בעתירה נתונים כי יש פערים בתקציבים בין ההחלטה לבין השטח. כמו
כן מציינים כי חלק מהכספים שימשו את המשרדים השונים לפעילויות הקיימות כבר ואמורות
להיות מתוקצבות מכספים אחרים. נדמה כי שילוב העדה האתיופית בחברה הישראלית חשוב
לממשלה הרי הם קיבלו ההחלטה, הפערים בין ההחלטה ליישום בשטח והצורך בדיון משפטי על
כך מראה זלזול וחוסר כבוד כלפיי יוצאי אתיופיה.
אופי התייחסות של שוק התעסוקה לקהילה האתיופית
ישראלים אתיופים, ובכלל זה אקדמאיים, אינם מחוברים לערוצים באמצעותם ניתן למצוא
עבודה. המעסיקים הישראלים מעוניינים לגייס אתיופים לעבודה אך אינם יודעים כיצד לעשות
זאת. חוסר בהיעדר הכשרה מקצועית וקשיי שפה גורם להעדפה להעסקה מכלל האוכלוסייה.
מגמות שוק העבודה של העסקה קבלנית דרך חברות כוח אדם ו'שכר גמיש' הגובל במינימום
ופחות מביא לידי אי יכולת לחיות בכבוד[37].
חלק גדול מהאקדמיים יוצאי אתיופיה מועסקים בפרוייקטים הנוגעים לעדה האתיופית, דבר
המקבע אותם בתוך עצמם ואינו מהווה קרש מקפצה לאינטגרציה בחברה הישראלית. מרבית
האקדמיים הם בעלי תואר במדעי החברה דבר אשר בפני עצמו מהווה קושי במציאת עבודה[38].
במחקר של 'האגודה למען יוצאי אתיופיה' המתבסס על נתונים ממחקר של מרכז אדוה[39] מציגים
את בעיות השילוב של יוצאי אתיופיה בשוק התעסוקה הישראלי. הם מוסיפים ומציינים קושי
נוסף העומד בפני אקדמאיים אתיופיים בחיפוש עבודה, סטריאוטיפים בחברה הישראלית ביחס
לקהילה האתיופית[40].
במרס 2011 התקבל חוק בכנסת להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות
הציבורי. כמו כן הותאם מנגנון השירות הציבורי בנוגע להוצאת מכרזים אשר יתאימו ליוצאי
אתיופיה מתוך ההבנה כי המכרזים עד כה היו בעלי אוריינטציה מערבית, דבר אשר איננו תואם
לתרבות האתיופית ובכך מקשה עליהם להגיש את מועמדותם לתפקידים השונים[41].
שיעור האקדמיים יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי עדיין נמוכים ביחסית לכלל האוכלוסייה,
למרות שחל גידול בשנים האחרונות. מכיוון שמרבית האקדמאיים יוצאי אתיופיה בעלי תואר
במדעי החברה מרביתם עוסקים במקצועות כגון: שוטרים, פארה רפואי, אחיות, מרפאים בעיסוק
וכו'. לכן אינם מאיישים משרות בכירות יותר או רווחיות יותר כגון: רופאים, פרקליטים,
מהנדסים[42].
שוק העבודה הישראלי בנוגע להעסקה ללא תואר מתאפיין בהעסקה קבלנית, מרבית מיוצאי
אתיופיה אינם בעלי תואר לכן נאלצים לעסוק בעבודות אשר אינן מעניקות תנאים נורמליים
לקיום בכבוד. אי אלו אשר בעלי תואר נאלצים להתמודד עם קשיים במציאת עבודה, כמו כן
התמודדות עם סטריאוטיפים עימם הם צריכים לחיות.
העובדה כי הרבה מין האקדמיים יוצאי אתיופיה משתלבים בעבודות הנוגעות באופן ישיר
לעבודה עם העדה האתיופית מראה שני דברים: הרצון לקדם את העדה האתיופית בד ובבד
מכנס אותם לתחום המוכר להם ויוצר הבדלה משאר האוכלוסייה. לכן לא מתאפשרת באמת
השתלבות בשוק התעסוקה הישראלי הכללי.
ממשלת ישראל אשר מבינה את הקושי של יוצאי אתיופיה חוקקה רק לאחרונה (2011) חוק
לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה במערכת הציבורית. ההבנה כי יש להתייחס ליוצאי אתיופיה
באופן שונה מעולים אחרים היא התקדמות והבנה של התרבות והצרכים והיכולות עימם
הם מגיעים. השילוב של העדה האתיופית במערכת הממשלתיות והציבוריות יכול להווה פתח
לשילוב מקיף יותר בחברה הישראלית, משרות אלה מזמנות חשיפה לכלל הציבור הישראלי.
שוק העבודה הישראלי מצריך שינויים רבים בתחומי ההעסקה של עובדים ללא תואר, על
המערכת הקלוקלת הזאת של ניצול משלם העולה האתיופי. סיבות רבות מביאות לכך שלעולה
האתיופי אין תואר והוא נאלץ להתמודד עם שוק העבודה הנצלני בצורת העסקה בידי חברות
קבלן.
אקדמאיים יוצאי אתיופיה נאלצים להתמודד עם סטריאוטיפים כמו כן בקשיים תרבותיים,
קשיי שפה, ושוק עבודה רווי עובדים בעיקר מתחום המח"ר (מדעי חברה ורוח). מרבית
האקדמיים הם בוגריי מח"ר לכן צריכים להתמודד עם קשיים נוספים במציאת עבודה בגלל
חוסר הביקוש בתארים הללו. כל זאת וההיעדרות של יוצאי אתיופיה בהתמקצעות בתארים
מדעיים טכנולוגיים אשר יכולים למנף אותם למשרות ושילוב טוב יותר בחברה הישראלית.
אני במחקר
המתארת אי שיוויון. נוכחתי לדעת כי היה קשה במיוחד למצוא ספרות אקדמית מקיפה כלפיי
הנושא (אינטגרציה של העדה האתיופית) כי קיים חלל בעולם האקדמיה כלפיי מחקר והחקר
של העדה האתיופית ולא במובן ההיסטורי ושורשים של העדה, בכך יש ספרות ענפה.
ההתמודדות שלי עם הקשיים במחקר נעלמו במקצת לאחר גילויים כי לאחרונה מרכז המחקר
והמידע של הכנסת התחיל להתעסק ולחקור את הנושא. החיבור שלי עם העדה האתיופית
ומיעוטים בכלל, מעסיק אותי ביום יום וכינונה של מדינה יהודית דמוקרטית מתוקנת. לנוכח
המציאות הכלכלית פוליטית יש לשים דגש על המיעוטים וההשפעות שלנו כחברה עליהם. למרות
שהחלה התעוררות מסוימת כלפיי הנושא יש עוד הרבה ללמוד, לחקור וליישם בשטח.
ציפיתי כאשר אחקור על אוכלוסיית עולים אתקל בקשיים רלוונטים כמו קשיי שפה, שוני תרבותי
וקושי בהסתגלות. ככל עולים חדשים יוצאי אתיופיה מתמודדים עם כלל הקשיים הללו, מה
שנגלה לפני לדעת כי אין לתת אותו יחס לכלל העולים. ללא כל ספק יוצאי אתיופיה אינם מביאים
איתם תרבות דומה כלל לעולים מבריה"מ, אנגליה ומדינות אחרות. התרבות האתיופית מכילה
היסטוריה שונה וכן קשיים תרבותיים שונים בתכלית מעולים אחרים.
כאיש חינוך מזה מספר שנים יצא לי לעבוד עם עולים אתיופים ותיקים וחדשים, יצא לי להיתקל
לא במעט מהסטריאוטיפים עליהם מדובר במחקר. מה שכן חרה לי העובדה כי יוצאי אתיופיה
צריכים להתמודד עם התופעה בצורה מורחבת בשלל ההיבטים בחיים החל מחינוך בסיסי, צבא,
השכלה גבוהה וכלה בשוק העבודה. העובדה שההרגשה הכללית של יוצאי אתיופיה כי הם
מסווגים בראש ובראשונה לפי צבע עורם הוא התמודדות יום יומית קשה ביותר.
נתקלתי בגופים שונים כמו 'ארגון למען יוצאי אתיופיה', 'התאחדות הסטודנטים בישראל',
'הסוכנות היהודית' וכן מוסדות אקדמאיים ורשויות ממשלתיות המתמודדות יום יום בניסיון
להחיל אינטגרציה ושילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. מנגד נתקלתי בהרבה מחדלים
והסתכלות הצידה בנושא, אין התמודדות אמיצה עם הנתונים והמציאות בה יוצאי אתיופיה
מתמודדים.
סיכום
'האם רב תרבותיות בישראל מאפשרת אינטגרציה של העדה האתיופית בחברה הישראלית'? אני
שיערתי כי אזרחים ישראלים-יהודיים ממוצא אתיופי שווי חובות בחברה הישראלית אך אינם
שווים בעיני האזרח הישראלי הממוצע, דבר אשר ייתבטא בכלל מאפייני החברה כגון: חינוך,
צבא, השכלה גבוהה ומצבם בשוק התעסוקה.
שאלת המחקר שלי מבטאת בתוכה אמירה כי קיימת בישראל רב תרבותיות ועל כך יש דיונים
אקדמאיים נרחבים בספרות. יצאתי מנקודת הנחה כי יוצאי אתיופיה שווי חובות אך אינם שווים
בעיני כלל האוכלוסייה בהשערת המחקר שלי. גיליתי במחקר דברים מאוד מעניינים אך לא חד
משמעיים בכלל הקריטריונים.
אין כל ספק כי יוצאי אתיופיה שווי חובות אך בשנים האחרונות מתחוללות תמורות המציגות
כי נלקחים בחשבון ההיבטים המיוחדים של עולי אתיופיה, הבדלי התרבויות המשמעותיים
והצורך בחיזוק תקציבי ונתינת העדפה מתקנת. לעומת כל זאת מתגלה תמונת מצב של הדרה,
והרגשה כללית של אי שייכות לחברה הישראלית. יוצאי אתיופיה חשים כי הקיימות של
הסטריאוטיפים בחברה הישראלית חזקה מאוד כלפיהם ולו כי צבע עורם בולט שלא כמו
מיעוטים אחרים.
בבדיקה של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך והזכאות לבגרות רק 40% כאשר בכלל האוכלוסייה
60%, בקבלה להשכלה גבוהה רק 29% לומדים מיוצאי אתיופיה לעומת 53%. בצבא אי סיום
שירות ועריקות כתופעה מוכרת ביוצאי אתיופיה עקב מצב סוציואקנומי וקשיי הסתגלות, כמו
כן מיעוט חיילים מיוצאי אתיופיה ביחידות קרביות או פיקוד/קצונה. קושי בקבלה לשוק העבודה
עקב סטריאוטיפים או אי היכרות עם המציאות האתיופית של המעסיק, בבד ובבד אי היכרות
תרבותית תעסוקתית של יוצאי אתיופיה עם המערכת המתבססת על חוקים מערביים.
חינוך, צבא, השכלה גבוהה ושוק העבודה. כל הללו עמודי התווך של האדם בחברה בכדי להשתלב
בחברה לגמריי עליו לקחת חלק פעיל בהם. החל בתעודת בגרות שתיתן מינוף ללמידה, בהמשך
שירות משמעותי המעצים את החייל ומספק לו ניסיון תעסוקתי, וכלה בתואר הנדרש בכדי
להיכנס לשוק העבודה בתפקיד בעל אפשרויות הכנסה חיובית.
בכלל הרבדים הללו יש צורך בשיפור מדיניות כלל הגורמים, הענקת תקציבים לצורך העניין
ומימושם בשטח. לא כמו תכנית חומש לשילוב יוצאי אתיופיה על פי החלטת ממשלה בו המקרה
הנידון בה הממשלה החליטה על הענקת תקציבים מיוחדים, היה צורך מצד יוצאי אתיופיה
לתבוע בבג"צ על יישום התקציבים בשטח מכיוון שלא בוצעו לפי החלטת ממשלה.
התנהלות קלוקלת בשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית משליכה עלינו כחברה. יוצאי
אתיופיה משתלבים בחברה הישראלית אך לא כפי שהרציונל היה מכתיב ומרבית יוצאי אתיופיה
היו מגיעים להישגים גבוהים יותר. המציאות איננה חד משמעית וכמו כל עולה יש עוד דרך
ארוכה לשילוב משמעותי של יוצאי אתיופיה בישראל.
חשוב להדגיש כי שילוב אמיתי ייתרחש בהענקת יחס משמעותי לחינוך, חינוך ילדנו לקבל את
השונה. כמו כן חינוך משמעותי בקרב יוצאי אתיופיה, העלאת אחוזי מקבלי הבגרות. פיתוח
תוכניות מדעיות טכנולוגיות מגיל צעיר בקרב יוצאי אתיופיה להכוונה להשכלה גבוהה בהמשך
ולא רק למח"ר. פיתוח מערך תמיכה ליוצאי אתיופיה המשרתים בצה"ל, מניעת תופעת העריקות
עקב מצב סוציואקנומי נמוך.
בשוק העבודה עידוד העסקה של יוצאי אתיופיה, כמו כן הכוונה של יוצאי אתיופיה
לעבודה. הגנה סוציאלית על עבודות הנעשות במסגרת העסקת כוח אדם/ חברות קבלן. התאמת
תנאי קבלה לעדה האתיופית במוסדות להשכלה גבוהה והקמת תוכניות מותאמות אישית
ללמידה.
לסיכום אציין כי החברה הישראלית בעלת ניסיון ענף בקבלת עולים חדשים, במקרה של יוצאי
אתיופיה עוד ארוכה הדרך לקבלה נכונה ושילוב ראוי בחברה. עלינו כחברה לדאוג ללחץ משמעותי
על הגורמים הרלוונטים בכל נושא לדאוג לשילוב יוצאי אתיופיה כראוי. לפעול בכלל המישורים
חברתיים, כלכליים, פוליטיים ותרבותיים.
ביבליוגרפיה
אינגדאו, ש'.(2010). 'להיות יהודי שחור בא"י:סיפור חייהם של יהודים ממוצא אתיופי שעלו בילדותם במסע רגלי מהכפרים באזור גונדר, דרך סודאן לארץ ישראל'. האוניברסיטה העברית בירושלים.
האס, ט'.(2006). קשיי השתלבותם של יוצאי אתיופיה בשוק העבודה והמלצות לפתרונם. אתר האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה.
הרצוג, א' (1998). הביורוקרטיה ועולי אתיופיה, יחסי תלות במרכז קליטה. תל אביב: צ'ריקובר
וייסבלאי, א'.(2010). השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. הכנסת, מרכז והמידע. המחקר. מתוך אתר הכנסת.
לביא, ש'. (2001). חווית המפגש של נוער יוצא אתיופיה עם החברה הישראלית. האוניברסיטה העברית בירושלים. עמ' 44-46
כהן, ג'. סלם, י'. (2011, 2, 12). רבע מהמתגייסים האתיופים לצה"ל עורקים ממנו בגלל http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1581410 מצוקה. הארץ, מאתר הארץ-
סבירסקי, ב'. ויוסף, ק'.(2005). מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים. מרכז אדוה.
סגל, ה'.(2009). סטודנטים יוצאי אתיופיה באקדמיה בישראל (נייר עמדה). התאחדות הסטודנטים בישראל (מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים).
סיקורל, ושרעבי.(2011). 'הקניית הישראליות:עבודת הסומכות במרכז הקליטה של עולי אתיופיה'.מתוך: עיונים בתקומת ישראל (סדרת נושא): מגדר בישראל. עמ' 790-815שבתאי, מ' (2011).
ענטבי ימיני ל' (2003). אתיופיה האורבנית ותרבות שחורה מודל של זהות חדשה בקרב נוער עולה מאתיופיה בישראל. על גבולות תרבותיים בניהם עולים צעירם בישראל, 11-32.
קימליקה, וויל ורפאל כהן-אלמגור. 1999. "מיעוטים עדתיים-תרבותיים בדמוקרטיות ליברליות." בתוך: כהן-אלמגור, רפאל (עורך) סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית. תל אביב: ספרית פועלים, עמ' 209-187.
קוך-דוידוביץ, פ'.(2011).השתלבות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים ציבוריים. הכנס, מרכז המחקר והמידע. מתוך אתר הכנסת. http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02961.pdf
קוך-דוידוביץ, פ'.(2011). השתלבות יוצאי אתיופיה בצה"ל. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. מתוך אתר הכנסת.
קוך-דוידוביץ, פ'. אלמגור-לוטן, א'.(2011) השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. http://www.iaej.co.il/newsite/Data/UploadedFiles/SitePages/1320-sFileRedir.pdf
שבתאי, מ' (2001). מירושלים לאתיופיה ובחזרה מזהות מבולבלת לזהות מחייבת. גדיש, 7, .109-126
Kaplan, steven (1999). "Can Ethiopian change his skin? Beta Israel (Ethiopian Jews)
The racial discourse", African affair, vol.98 no.383 (October, 1999),pp.535-550.
The racial discourse", African affair, vol.98 no.383 (October, 1999),pp.535-550.
[3] קימליקה, וויל ורפאל כהן-אלמגור. 1999. "מיעוטים עדתיים-תרבותיים בדמוקרטיות ליברליות." בתוך: כהן-אלמגור, רפאל (עורך) סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית. תל אביב: ספרית פועלים, עמ' 209-187.
[8] סיקורל, ורחל שרעבי.(2011). 'הקניית הישראליות:עבודת הסומכות במרכז הקליטה של עולי אתיופיה'.מתוך: עיונים בתקומת ישראל (סדרת נושא): מגדר בישראל. עמ' 790-815
[9] סומכות- תפקידן הרשמי לסגל את העולות לחברה הישראלית. באמצעות הפנמת ההתנהלות של משק הבית הישראלי, דהיינו של הביתיות הישראלית. (הסומכות ממוצא אתיופי)
[10] אינגדאו, ש'.(2010). 'להיות יהודי שחור בא"י:סיפור חייהם של יהודים ממוצא אתיופי שעלו בילדותם במסע רגלי מהכפרים באזור גונדר, דרך סודאן לארץ ישראל'. האוניברסיטה העברית בירושלים.
[14] וייסבלאי, א'.(2010). השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. מתוך אתר הכנסת. http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02608.pdf
[15] ענטבי ימיני ל' (2003). אתיופיה האורבנית ותרבות שחורה מודל של זהות חדשה בקרב נוער עולה מאתיופיה בישראל. על גבולות תרבותיים בניהם עולים צעירם בישראל, 11-32
[16] לביא, ש'. (2001). חווית המפגש של נוער יוצא אתיופיה עם החברה הישראלית. האוניברסיטה העברית בירושלים. עמ' 44-46.
[20] כהן, ג'. סלם, י'. (2011, 2, 12). רבע מהמתגייסים האתיופים לצה"ל עורקים ממנו בגלל מצוקה. הארץ, מאתר הארץ-http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1581410
[21] קוך-דוידוביץ, פ'.(2011). השתלבות יוצאי אתיופיה בצה"ל. הכנסת, מרכז המחקר. מתוך אתר הכנסת. http://www.iaej.co.il/newsite/Data/UploadedFiles/SitePages/1318-sFileRedir.pdf
[23] קב"א- מדד (קבוצת איכות) משמש את צה"ל לשיבוץ ראשוני לשירות חובה, הוא סף לזימון לשירות קרבי וקצונה.
[27] סגל, ה'.(2009). סטודנטים יוצאי אתיופיה באקדמיה בישראל (נייר עמדה). התאחדות הסטודנטים בישראל (מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים).
[29] קוך-דוידוביץ, פ'. אלמגור-לוטן, א'.(2011) השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. http://www.iaej.co.il/newsite/Data/UploadedFiles/SitePages/1320-sFileRedir.pdf
[32] נרחיב על תכנית חומש בהמשך ונציין גם את פסק דין בג"צ 7702/08 (עתירה לבג"צ על אי קיומה של תכנית החומש)
[33] בג"צ 7702/08 אגודה לשוויון חברתי של עולי אתיופיה והאגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה נגד ממשלת ישראל בדבר אי ביצוע של תכנית חומש.
[40] האס, ט'.(2006). קשיי השתלבותם של יוצאי אתיופיה בשוק העבודה והמלצות לפתרונם. אתר האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה. http://www.iaej.co.il/newsite/Data/UploadedFiles/SitePages/240-sFileRedir.pdf
[41] קוך-דוידוביץ, פ'.(2011).השתלבות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים ציבוריים. הכנס, מרכז המחקר והמידע. מתוך אתר הכנסת. http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02961.pdf
[44] כי אזרחים ישראלים-יהודיים ממוצא אתיופי שווי חובות בחברה הישראלית אך אינם שווים בעיני האזרח הישראלי הממוצע, דבר אשר ייתבטא בכלל מאפייני החברה כגון: חינוך, צבא, השכלה גבוהה ומצבם בשוק התעסוקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה